הם לא מתלוננים, הם לא מתקוממים אך עם כל "ביס" הם סובלים כאבים. ריח נשימתם מרחיק מהם את בני הבית. בטיפול קצר בהרדמה אנו יכולים לשפר את איכות חייהם מן הקצה לקצה.
מחלות פריאודונטליות (מחלות חניכיים) הן בעיה נפוצה מאוד בקרב כלבים וחתולים. במחקרים שנעשו לאחרונה נמצא כי 90 אחוז מהכלבים סובלים מצורה כל שהיא של מחלת חניכיים, בעיקר כאשר מדובר בכלבים מגזעי טוי .מחלות אלו הן דלקות כרוניות שפוגעות בפריאודנטום (האיזור המקיף את השן), בחניכיים ובשיניים עצמן. יכולה גם להתרחש פגיעה בחלל הפה. הנזקים הנוצרים מובילים לרקבון שיניים, זיהומים בפה, אבצסים בשורשי השיניים (נפוץ מאוד – נראה כמו פצע ליד האף). בעל החיים יסבול מקשיי אכילה, כאבים באכילה, חוסר תאבון, מצב רוח ירוד וכמובן ריח רע מהפה.
בדיוק כמו בבני אדם המחלה הפריאודונטלית מתחילה בהיווצרות פלאק, המורכב מחלבוני רוק וחיידקים. החיידקים גורמים לגירוי בחניכיים ותגובה דלקתית הנקראת דלקת חניכיים. אם מסירים את הפלאק על ידי צחצוח שיניים, אפשר לפתור את דלקת החניכיים והמצב חוזר לקדמותו. אם לא מסירים את הפלאק, הוא מתקשה ונוצרת אבן שן. אבן השן מספקת מצע מחוספס לבניית כמות רבה של פלאק. בשלב זה אפשר להבחין בריח רע הנודף מהפה. התהליך הדלקתי מתפשט בחניכיים ויכול לפגוע גם בעצמות הלסתות ועל ידי כך הרס העצם באזורי שורשי השיניים. לבסוף השיניים הופכות רופפות ויכולות להירקב וליפול. בנוסף יתכנו גם השלכות חמורות אחרות: מיליוני החיידקים הנמצאים בפה והשוכנים במצבורי אבן השן יכולים להתפשט לאתרים אחרים בגוף כמו הלב, הראות, הכליות והכבד ולגרום למחלה באיברים חיוניים אלו. בכלבים מגזעים קטנים עם לסתות זעירות, הרס העצם הנוצר על ידי המחלה הפריאודונטלית יכול לגרום להחלשת הלסתות עד כדי שברים בעצם הלסת. טיפול מונע במחלות חניכיים מונע בעיות סיסטמיות אחרות.
בתחום הוטרינרי קיימים מחקרים שמראים את הקשר בין מחלות אלו לפגיעה בכליות, בלב ובכבד. בתחום ההומני הוכח הקשר בין מחלות פריאודונטליות לסכרת, דלקות מפרקים ומחלות ריאות . בנוסף הוכח שטיפול פריאודונטלי הפחית את עוצמת המחלה. בנוסף נמצא שמחלות פריאודונטליות כרונית מקצרות את אורך החיים בבני אדם וכמובן גם בחיות מחמד .
המחקרים מראים שלקוחות שטופלו באופן קבוע (ניקוי אבנית במכשור אולטרה סוני) האריכו משמעותית חיים לעומת אלו שלא טופלו.
יש לשים לב כי במחקרים אלו, בעלי החיים ששיניהם טופלו ונוקו באופן קבוע - כמובן הורדמו לשם כך באופן רוטיני. מאחר וחיות מחמד אלו חיו יותר זה יכול לרמוז שהרדמות על בסיס קבוע אינו משפיע כהוא זה על אורך החיים של החיה .
אם מסלקים את הפלאק בזמן, מונעים את היווצרות דלקת החניכיים ומחזירים את הפה למצב תקין. הרחקת הפלאק מושגת באופן היעיל ביותר על ידי צחצוח שיניים. כדאי לצחצח את שיני הכלב או החתול לעיתים קרובות ככל הניתן. מומלץ להשתמש במברשת שיניים רכה עם ראש קטן. לא ניתן להשתמש במשחת שיניים של בני אדם כיון שהחיות לא אוהבות טעם מנטה והחומרים המקציפים במשחת השיניים יכולים לגרום לקלקול קיבה. אין צורך בתוספת הפלואוריד כיון שהחיות לא סובלות מחורים בשיניים. ישנם גם תכשירי מאכל ולעיסה למטרה זו שיכולים לסייע.
אם כן, צחצוח שיניים, מזון מיוחד וצעצועי לעיסה מונעים היווצרות פלאק והתקשותו לכדי יצירת אבן שן. אבל כשכבר יש שכבת אבן שן יש צורך בניקוי שיניים מקצועי. לא ניתן לעצור את תהליך הרס העצם הנגרם על ידי מחלת שיניים, אבל ניתן להאט או לעצור את תהליך הדלקת. ניקוי שיניים שגרתי נעשה בהרדמה מלאה הכרוכה בסיכון מסוים. אבל, זכור שהווטרינר שלך מנוסה והסיכון הכרוך בהרדמה הוא מינימלי. על מנת להקטין את הסיכון שבהרדמה יתכן שהווטרינר שלך ימליץ על בדיקות דם שונות. הבדיקות יכולות להצביע על בעיות שונות בתפקודי אברים שונים בגוף (בעיקר כבד וכליה) שלא התגלו בבדיקה הכללית.
על ידי צחצוח שיניים תכוף ובדיקות שגרתיות אצל הווטרינר שלך אתה יכול להבטיח לחיית המחמד שלך חיים ארוכים של הבל פה נעים, שיניים נקיות, חניכיים בריאות ולסתות חזקות. בנוסף לכך הכלב או החתול שלך לא יסבלו כאבים וייהנו מבריאות כללית.
למרפאתנו ניסיון רב בטיפולי שיניים, גם בבעלי חיים מבוגרים ועם גורמי סיכון (מחלות מקבילות כגון בעיות לב, כליה ואחרות). רופאי המרפאה מיומנים הן באספקט של טיפול השיניים עצמו והן באספקט שימוש נכון בחומרי הרדמה. הציוד במרפאה מתקדם ומקיף, וכולל רנטגן דנטלי דיגיטלי לביצוע צילומי שיניים.
טיפים לצחצוח שיניים נכון:
1. התחל את תהליך הצחצוח באופן הדרגתי. יכול לקחת זמן (מכמה ימים עד כמה שבועות) עד שהחיה שלך תתרגל לצחצוח.
2. טבול את האצבע המורה שלך במרק בשרי או מי טונה ושפשף את האצבע על שיני הכלב וחניכיים שלו.
3. הנסיונות הראשונים צריכים להיות קצרים וחיוביים עבור הכלב. תן לו צ’ופר קטן בסוף.
4. שים חתיכת גזה או פיסת בד על האצבע וטבול את הכל במרק עוף או טונה וחזור על התהליך. נסה לשפשף את השיניים בתנועה מעגלית.
5. כשתרגיש שאתם מוכנים לעבור למשחת שיניים של חיות, שים כמות קטנה ממנה על האצבע שלך ואפשר לחיה לטעום ממנה.
6. השתמש במברשת אצבע (אצבעון גומי) לפני שתעבור למברשת שיניים אמיתית.
7. כשתעבור למברשת שיניים אמיתית, הרטב אותה מעט במים, הנח מעט משחת שיניים לחיות ואז התחל בצחצוח עדין.
8. אל תשתמש במשחת שיניים של בני אדם, היא מכילה חומרים הגורמים לכאב בטן בכלבים וחתולים.