כמה פשוט היה אז: לא היו מזונות תעשייתיים בשוק.
כמשתייך לדור הוותיקים יותר אני עדיין זוכר את העיניים שהיו ננעצות בי באירועים ובשמחות (חתונות וכו’) כאשר נגסתי ברבע העוף ועוד בטרם הספקתי לעכל באה השאלה "אתה אוכל את זה?" אם לא הגבת מספיק מהר היה השואל אוסף את תכולת הצלחת לתוך שקית ניילון ענקית ובעוד אתה עושה פרצוף של עדיין רעב בא החיוך הסלחני עם משפט המחץ "זה לכלב שלי"... כמה פשוט היה אז: לא היו מזונות תעשייתיים בשוק. היינו אוספים מכל הבא ליד ומעבירים לקערתו של ידידנו. היום המצב שונה, הבחירה היא עצומה מאות סוגים עשרות צבעים וגדלים.
אלפי מומחים ויועצים שמסבירים לנו על כמה חשוב אחוז החלבונים הגבוה וכמה חשוב שחלבון זה יהיה מבשר עוף אמיתי ולא חומרי לוואי ועל הפרמיום, סופר פרמיום וסופר סופפפפפפפר פרמיום. והמגוון? גורים גורים מגזע גדול, מזון לקשישים, מזון לצרכים מיוחדים ואפילו יש כבר מזון לפי הגזע ועוד מעט יהיה גם מזון לפי צבע הכלב.
מה זה חשוב? – מבלי להיכנס לנושאים מדעיים קל לבדוק את חשיבות המזון. כל מגדל כלב שהתנסה במספר מזונות רואה את ההבדלים בין הירוד לאיכותי. כבר בפתח המרפאה צורתו הכללית של הכלב מספרת לי מה הוא אוכל. המבנה, הפרווה, השרירים ואופן ההליכה החיוניות ואפילו הברק בעיניים.
מה הפלא? השפעת המזון על הכלב זהה במדויק להשפעתו עלינו בני האדם אך בהבדל אחד: שנות חייב וקצב גדילתו והזדקנותו של ידידנו הם הרבה יותר אינטנסיביים משלנו.
ולכן חשיבות החומר (שנקרא מזון) אשר נכנס כל יום משך כל שנות חיו לגופו היא עצומה. אל לנו להקל ראש ולומר שכל המזונות הם אותו דבר או לבחור את המזון לפי צבע האריזה או הצעה של השכן. בחירת המזון חייבת להיות שקולה ומעמיקה. איני מכיר גורם אחראי יותר לחזותו, בריאותו, חיוניותו, אורך ואורח חיו של הכלב מאשר מזונו.
אז איך מתחילים? תזונה נכונה לגור משולה בעיני לבניית בית הבנוי על יסודות מוצקים ומחומרים משובחים. משך גדילתו זקוק הגור לחומרים שבונים את כל מערכות גופו החל ממערכת השלד ועד למערכת הראיה. כל אלו מושפעים מחומרי גלם ותלויים באיכותם בכמותם לאיזון ביניהם (לדוגמא בין הזרחן והסידן בוני השלד). כל אלו חייבים גם לספק לגור או לבוגר את רמות האנרגיה הדרושה לגדילה לפעילות ולהמשך חייו.
מבולבלים? מספר כללים פשוטים ליישום. אחד לכל יום בשבוע.
הגדרת הכלב – הוא אינו אוכל בשר במהותו Carnivore הוא אוכל הכל Omnivore. הוא אינו נולד בררן, אנו הופכים אותו לכזה. כלב מגזע גדול זקוק לכמות אנרגיה נמוכה לק"ג מזה של הגזע הקטן. כמות האכלה אינה תורה מסיני היא שונה מסוג מזון למשנהו ומכלב אחד לשני.
הכלל הראשון = חברה מוכרת או מזדמנת, כדאי לבחור מזון מוכר וותיק ובעל רקע של איכות לאורך שנים רבות. כשאנו קונים מזון לנו ולבני משפחתנו נקנה את מוצרי החלב מחברה מוכרת ומבוקרת גם את מוצרי הבשר לא נקנה בשוק הבדואי בבאר שבע אלא ממקור ידוע מאושר מכובד ובעל רקע של טיב. הכופתיות היבשות או שימורי הבשר לכלבים דומים בחזותם אחד לשני כמו תאומים זהים אולם שונים בהרכבם ובתרומתם לגוף כמרחק מזרח ממערב.
לא להתפתות למזונות זולים מאוד, שכן על מנת לענות על הדרישות האנרגטיות של החיה יש להאכיל אותה בכמות מזון (ירוד) גדולה יותר. וכך יוצא שמזון ירוד ומחירו היחסי זול, יספיק לתקופה קצרה ביותר והחשבון השנתי - המזון הזול יוצא יקר. לא תמיד טעים הוא בריא בעלי חיים בדיוק כמונו אוהבים לאכול דברים טעימים, אך האם טעים נחשב לבריא? לא תמיד. תוחלת חיי ידידינו על ארבע היא קצרה יחסית. טבעי הדבר שנרצה לבלות בחברתם ולהאריך את חייהם כמה שיותר וזאת על ידי שמירה על מערכות הגוף השונות המזדקנות מהר. המלח - מוצר זול מאוד, אשר מחירו הבריאותי יקר מאוד. כלבים וחתולים מעדיפים מזונות מלוחים, בדיוק כמונו. על מנת לשבח את הטעם, מכניסים הרבה מיצרני המזונות המסחריים כמויות של מלח, העולות בהרבה על הדרוש לגוף. המלח סופח ומעלה את כמות הנוזלים במערכת הדם, מה שיוצר עומס על הלב ומביא לבלאי מהיר של המערכת.
הכלל השני = להתגלח על זקנם של אחרים ולברור טוב את אותם אחרים (גם בארץ וגם בחו"ל) – לא סתם דיברו חז"לינו על בעלי ניסיון. ויש לנו כאלה למכביר: כלבנים, רופאים וטרינרים וכל אחד שיש לו נגישות רצינות ולימוד בנושא הכלבים. להיזהר כמו מאש מאותם "מומחים" שניזונים משמועות ומחוסר הבנה או ידע וגורמים לנזקים. אותם אלו שמספרים לנו כמה חשוב שהכלב יאכל בשר "אמיתי" (כי הוא אוכל בשר) או כמה חשוב שיהיו הרבה ויטמינים או מאלו שקוראים את % המרכיבים וקובעים שכמות החלבונים או השומנים מספיקה או לא. כמו כן לא להאמין לשמועות - אין שום בעיה עם דגנים, ואין שום בעיה עם תירס כמרכיב במזונות כלבים, כל עוד הוא מוכנס לשם באופן הנכון, על ידי חברה אמינה וטובה.
הכלל השלישי = כמעט ולא ניתן ללמוד כלום מהרכב המזון כפי שהוא מופיע על גבי האריזה.
אחוז המרכיבים לא נותן לנו שום מדד הקשור לאיכותם. לדוגמא אחוז החלבון אפשר גם להכניס חלבון מסוליית נעל. כמובן באיכות ירודה ניצול החלבון וספיגתו על ידי הגוף הוא נמוך ביותר. לפיכך עדיף לגוף אחוז חלבון איכותי ובעל ספיגה גבוהה, מאחוז גבוה של חלבון ירוד.
ברשימת המרכיבים חפשו פירוט נרחב ככל האפשר. עדיף חברה שכותבת "בשר חזה עוף טרי" ולא חברה הכותבת "תוצרי עוף", שכן זה האחרון מאפשר ליצרן להכניס למזון כמעט כל פריט העולה על רוחו (בשר משומר, שיירים, נוצות וציפורניים טחונות - חומרים לא איכותיים), וזה מעיד על חוסר אספקה מסודרת מהספקים שלו עצמם ואי הקפדה על רכיבים. פירוט רכיבים נרחב מעיד על יצרן הבודק את טיב הסחורה המובאת לו, והוא עומד על דיוק במרכיבים הנכנסים לשק המזון. דוגמא נוספת - "שמן צמחי" הוא טקסט לא טוב ולא ספציפי. לעומת זאת "פולפת סלק מיובש משומרת עם טוקופרול" - מעידה בדיוק אילו מרכיבים נכנסים למזון, ובאיזה אופן.
חשוב לבדוק את היחסים בין המרכיבים השונים של המזון. לא רק איכותם אלא את היחס בו הם מוכנסים למזון. עודף של אחד המרכיבים יוצר אי ספיגה ומחסור בשני. הסידן - הוא מרכיב חשוב לבניית השלד. כמות גדולה ממנו מוריד את ספיגת הברז, אבץ וזרחן לגוף. הזרחן הוא שותף עם הסידן לבניית העצם. עודף ממנו (בעיקר במזונות העשירים בבשר או באברים פנימיים) מוריד את ספיגת הסידן ופוגע ביצירת העצם. היחס הנכון בין הסידן והזרחן במזון צריך להיות 1.2 ל - 1.4 ואמנם במזונות נבחרים יחס זה נשמר במדויק במזונות. אך לא תמיד המידע הזה נגיש על גבי האריזה, שכן לפעמים הרישום יהיה בהתאם לחומר היבש ולא כפי שמופיע במזון (כלומר בהתעלמות מהרטיבות שבו).
הכלל הרביעי = התקן המחמיר והמקפיד ביותר שקיים כיום הוא זה של AAFCO האמריקאי
אולם תקן זה בודק את המזון בשני היבטים האחד, ההרכב המדבר על % מרכיבים הדרושים לגור בוגר קשיש וכו’ ובמדד זה ניתן להכניס חלבון ירוד , שמן מכונות וויטמינים ומינרלים ולעמוד בו.
ותקן נוסף (אינו מחייב ) הוא זה של הזנה בפועל. בבדיקות אלו בודקים את המזון תוך כדי הזנתו בפועל לכלבים ולאורך של 6 חודשים. הבדיקות הן רציניות ענייניות ונותנות יותר אינפורמציה לגבי טיב המזון בעשרות מדדים שנבדקים. כדאי לחפש את אותם מזונות עליהם מצויין AAFCO STATEMENT בהם מצויין כי המזון המסויים עבר תהליך של Animal Feeding Test ונמצא מתאים ומאוזן. הרבה מהחברות בוחרות בתקן ההרכב בלבד ולא מבחן האכלה. האחרון הוא יקר וחושף את פרצופו האמיתי של המזון.
הכלל החמישי = כדאי לבדוק מה מציעה החברה מעבר למזון הרגיל. האם יש במזונותיה תוספים כמו גלוקוזמין וקונדרוטין לשימור וטיפול במפרקי כלבים מגזע גדול. האם המזונות עשירים בנוגדי חמצון אשר יתרונם לא יסולא מפז במיוחד בכלבים. האם החברה מייצרת מזונות לצרכים מיוחדים כגון לבעלי רגישויות במערכת העיכול , מערכת הפרווה והעור . האם לחברה יש מוצרים מתוחכמים כמו מזונות רפואיים Prescription Diet במגוון וברמה מוכרת ומכובדת.
הכלל השישי = כושר השיפוט של בעל הכלב. אין קל מלראות לחוש ולשפוט את מצבו הגופני של הכלב, קצב גדילתו וחיוניותו (חיותו) מצב פרוותו ושריריו. ככל שחמרי הגלם איכותיים יותר ניצול המזון גדול יותר והתוצאה כמויות האכלה יותר קטנות, נפח הצואה קטן.
הכלל השביעי = לא כל היקר הוא טוב. אין יש מאין חמרי גלם איכותיים, פיתוח וייצור בתנאים מיוחדים וקידמה ומחקר עולים כסף וכסף רב. אולם בארצנו הקטנטונת קיימים מותגים שיישמו את הלך הרוח שככל שמוצר יקר יותר הוא נתפס לטוב יותר.
פני הכלב כפני המזון. המזון שאנו נותנים הוא זה שמעצב את הגור ובונה את בסיסו לאורך כל חיו. מזון איכותי ימנע תסמינים ומפגעים החל מפגיעה במערכת השלד והמפרקים והמשך במפגעים הקשורים לכל מערכות הגוף. מראה הכלב מושפע ישירות על ידי המזון. במגוון ושפע מוצרים כפי שאנו חווים כיום קיימים המזונות האיכותיים המיישמים קידמה ומחקר שמטרתם לעצב את מראה הכלב לשמור על בריאותו ולעכב את תהליכי הזדקנותו המואצים, מזונות פשוטים ומזונות ירודים אשר עשויים גם להזיק. בחירת המזון אינה החלטה של מה בכך. היא חייבת להתבסס על בדיקה ואיסוף נתונים. הבחירה הנכונה היא הבחירה המנצחת גם שלנו אך בעיקר של ידידנו התלויים בנו.
שעות פעילות
כתובת
