הכשות נחש

בארץ 9 מיני נחשים ארסיים מסוכנים- עכן (גדול, קטן וחרטומים), אפעה, שרף עין גדי, פתן שחור. שפיפון, צפע ארצישראלי/מצוי וצפע חרמון. רוב ההכשות בארץ בבני אדם ובע"ח הן מצפע מצוי. הוא אמנם אינו הארסי ביותר מבין תשעת הנחשים אך הנפוץ ביותר ולכן נתרכז בו בפוסט זה.

תפוצת הצפע המצוי מצפון הנגב ועד החרמון. לרוב פעיל לילי אך ימצא גם במהלך היום. הצפע מתאפיין בראש רחב ועליו סימן בצורת V. לאורך גבו דוגמת קן מתעקל כהה המזכירה מעוינים מחוברים.

בהקשר זה יש לציין נחש דומה ולא מסוכן- זעמן מטבעות. על גבו דוגמת מטבעות לא מחוברות אשר עלולות לבלבל ולהזכיר את נחש צפע. זעמן המטבעות מהווה מתחרה לנחש הצפע ונהוג להניח כי היכן שמצוי הזעמן לא יהיה הצפע. 

ארס הצפע מכיל כ-30 מרכיבים הגורמים לפגיעות במערכות שונות בגוף:

·         פגיעה בפעילות חלבונים.

·         פגיעה בשלמות כלי הדם וכתוצאה מכך בצקות מקומיות.

·         פגיעה בתקינות מערכת הקרישה אשר מחד יכולה לגרום לקרישת יתר ומאידך לדימומים.

·         פגיעה במערכת העצבים ובלב.

חשוב לזכור כי 20% מההכשות הינן יבשות- ללא ארס.

חומרת ההכשה תלויה במספר משתנים: 

1.      משתנים התלויים בנחש: גודל, גיל הנחש ו"מוטיבציה" (רעב, תחושת הסכנה) וזמן מההכשה הקודמת. לדוגמא: צפע בוגר לאחר תנומת חורף ארוכה עלול להיות מסוכן מאוד ואכן רוב ההכשות נראות בחודשי מרץ- מאי אך נמשכות עד אוקטובר- נובמבר.

2.      משתנים התלויים בבע"ח אשר הוכש: מין בע"ח, גודל בע"ח, מידת ההתרגשות לאחר ההכשה ומיקום ההכשה- הכשה באזור הגפה מסוכנת יותר מאזור הפנים והצוואר, הסיבה לכך כי באזור הצוואר ישנה רקמה תת עורית רבה כך שלארס לוקח זמן רב יותר לחדור לתוך המערכת.בכלבים, רוב ההכשות מתרחשות באזור הפנים, כ- 80%.

הסימנים הקליניים יבואו לידי ביטוי תוך 24 שעות מזמן ההכשה, ולכן גם אם הכלב נראה מצוין לאחר ההכשה יש לגשת לוטרינר לבדיקה וטיפול באופן מידי. בחתולים המצב אפילו יותר מבלבל - סימנים יכולים להופיע לאחר 48 שעות! מיותס נפוץ הוא שחתולים הם עמידים בפני הכשות נחש, אך אין אמת במיתוס זה. לצערנו חתולים רבים מתים מהכשות נחש כי אין איש בסביבה לראות אותם מוכשים (בניגוד לכלבים, שמטיילים עם בעליהם שרואים את ההכשה), וגם פעמים רבות עובר זמן רב מההכשה עד להופעת הנזק.

ניתן לחלק את הסימנים הקליניים לסימנים מקומיים- סימני חדירת שיניים, אדמומיות ובצקת באזור ההכשה. וסימנים מערכתיים- הכלב יראה ירוד מאוד עד אפטי, עלול להראות קושי נשימתי/ הלחתה. קצב הלב יהיה מהיר מאוד בעקבות ירידה ניכרת בלחץ הדם ועלולים להופיע שטפי דם עוריים. כמובן כי סימנים אלו אינם ספציפיים להכשות נחש ועלולים להופיע רק בחלקם ולכן כדי להגיע לאבחנה הנכונה הוטרינר יבצע לרוב ב. דם כלליות ובדיקות נוספות.

סיבוכים נוספים כוללים זיהומים חיידקיים (מחלל הפה של הנחש וחיידקים הנמצאים באופן נורמלי על גבי עור הכלב), נמקים עוריים ובצקות העלולות להקשות על הנשימה.

הטיפול יכלול ברובו מתן נוזלים לוריד לצורך שמירה על לחץ דם תקין. אנטיביוטיקה למניעת זיהום משני, אנטיהיסטמינים להרגעת תגובת מערכת החיסון לארס ובמקרים החמורים מתן אנטיונום.

מהכתוב לעיל ניתן לראות כי הצלחת הטיפול משתנה ותלויה במספר גורמים- הנחש, בע"ח אשר הוכש ומהירות ויעילות הטיפול.

וכמובן: מניעה... בהחלט לא פשוט.. במיוחד באותם כלבים נמרצים וסקרנים. מה כן אפשר לעשות? כדאי שסביבת הבית תהיה נקייה משיירי מזון העלולים למשוך מכרסמים ואיתם נחשים. את הטיולים ללכת באזורים פתוחים מעוטי סלעים, צמחיה וסבך. כדאי עם רצועה, שהכלב לא ידחוף את האף למסתור מפוקפק. ובמקרה של חשש כי ישנו נחש, לקרוא ללוכד מוסמך!

הצפע אומנם מסוכן אבל הוא גם חיית בר מוגנת, יש להימנע מלהרוג!