טרכאוברונכיטיס זיהומית, הידעה בתור "שעלת המכלאות", היא מחלת נשימה מדבקת מאוד ואחת המחלות המדבקות הנפוצות ביותר בקרב כלבים. בעלים רבים חושבים בטעות שכלביהם לא ידבק במחלה מחוץ למכלאה. האמת היא שהכלב שלך יכול להידבק במחלה במקומות רבים ומגוונים בכל עת.
חשוב ביותר לזכור כי לשיעול בכלבים (ובחתולים) סיבות רבות ולכן לא כל שיעול הינו ביטוי של שעלת מכלאות. את אבחנה זו יש לבצע אך ורק על ידי וטרינר.
אז מהי מחלת השעלת?
מחלת השעלת מועברת באוויר על ידי חלקיקים נגועים ומדביקה את מערכת הנשימה בכלבים.
המחלה מאוד מדבקת בין כלבים וצפיפות, חוסר איוורור וסטרס מעלים את הסיכוי להדבקה.
מקור השם שעלת מכלאות – kennel cough, נובע מכך שהדבקה במחלה זו עלולה להיות מועברת בקלות במקומות סגורים וצפופים כמו מכלאות, פנסיונים ובתי מחסה. בעלים רבים חושבים בטעות שכלביהם לא ידבק במחלה מחוץ למכלאה. האמת היא שהכלב שלך יכול להידבק במחלה במקומות רבים ומגוונים בכל עת.
המחלה נגרמת על ידי קומפלקס של וירוסים וחידים, הבולטים שבהם:
וירוס פרא- אינפלואנזה (PI) ו-CAV-2 (תרכיב נגדם מצוי בבחיסון המשושה השנתי).
חיידק Bordetella bronchiseptica אשר באופן טבעי מאכלס את מעברי האף בכלבים.
מרגע החשיפה, הכלב יכול לפתח מחלה באופן מיידי ועד כשבוע לאחר מכן. למחלה טווח של מופעים החל ממחלה תת קלינית (אשר לא באה לידי ביטוי כלל), שיעול חזק ולא נעים ועד מחלת ריאות קשה (בעיקר בגורים, קשישים או מדוכאי מערכת חיסון וחולים במחלות נלוות).
הסימנים הקליניים רבים וכוללים:
שיעול יבש צורם והתקפי - הסימן הנפוץ ביותר של המחלה. הכלב נראה כאילו תקוע לו משהו בגרון והוא מנסה להוציא אותו.
ניסיונות הקאה לא פרודקטיבים (Retching).
פליט או הקאה של נוזל קצפי לבנבן ולפעמים אדמדם.
הפרשות מהנחיריים (נזלת)
עיטושים
המחלה פוגעת בכלבים בכל גיל ובכל עונות השנה.
האופי החברותי של הכלבים, מוביל אותם ליצור מגע קרוב עם כלבים אחרים. זאת הסיבה לכך שהסיכון להידבק בשעלת המכלאות קיים עבור כלבים רבים, בכל מקום בו הם מתחברים או באים במגע זה עם זה. במצבים אלו, הזיהום עלול לעבור מכלב לכלב דרך האוויר, במגע ישיר עם כלב נגוע או במגע עקיף דרך חפצים מזוהמים, כמו משחקים או כלי אוכל. 3-10 ימים אחרי החשיפה לזיהום, כלבך יראה סימני מחלה. בנוסף, הכלב נשאר מדבר למשך חודשים לאחר שפסק השיעול.
כמובן שהסיכון להידבק בשעלת קיים במכלאות אך על לנו להתעלם מהפוטנציאל להידבק במקומות של אינטראקציות חברתיות כגון:
פארקים
תערוכות כלבים
שיעורי אילוף
הליכות יומיות
פנסיונים
דוג סיטר
מרפאות ובתי חולים וטרינרים
מספרות כלבים
מהכלב של השכנים ...
האבחון מתבצע על ידי בדיקה פיזיקלית במרפאה ולקיחת היסטוריה מקיפה מהבעלים – היכן הכלב שהה לאחרונה, מהו אופי השיעול, מהו מצב הרוח והתאבון של הכלב פרט לשיעול ומדדים נוספים. בבדיקה גופנית במרפאה יושם דגש על מערכת הנשימה.
מקרים קלים יכולים להיות self limiting, כלומר שהכלב יגיע לכדי החלמה מלאה גם ללא טיפול אנטיביוטי (אך שימו לב – הוא עדיין מדבק לכלבים אחרים!).
מקרים אחרים יצטרכו לקבל טיפול אנטיביוטי, ולפעמים אפילו טיפול מדכא שיעול. ההחלטה לגבי הטיפול המומלץ ניתנת כל מקרה לגופו, על סמך הבדיקה במרפאה.
מקרים מסוימים עלולים להתדרדר לכדי דלקת ריאות וסיבוכים נוספים, ולכן חשוב להיות במעקב צמוד אחר מצבו של הכלב ולשקול בדיקות המשך כגון צילומי רנטגן אם עולה הצורך.
איך להתנהל עם כלבים חולי שעלת:
ראשית, להמנע מלהפגיש אותם עם כלבים אחרים ולא לקחת אותם לגינות כלבים. כלבכם מדבק מאוד במשך כל הזמן בו הוא משתעל (משך מחלה ממוצע כשבועיים-שלושה) ואפילו עד 6 שבועות!
מומלץ להוריד לחץ מקנה הנשימה, לכן עדיף לטייל עם רתמה ולא עם קולר.
מאוד חשוב להוריד ריגושים, שכן אלו מעודדים גירוי לשיעול.
להמנע מפעילות מאומצת ולאפשר לכלב להחלים.
הפתרון הטוב ביותר הוא מניעה
למרות שיש טיפולים שמקצרים את משך המחלה ומקלים במעט על הסימנים של השעלת, כבכל מחלה מניעה תמיד עדיפה על הטיפול. למרבה הצער, אם הכלב משתעל, המחלה כבר גרמה לנזק במערכת הנשימה שלו.
ישנו חיסון למחלה הניתן ישירות לאף או בזריקה תת עורית, לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות. החיסון יקנה הגנה למשך כשנה. חלק מהפנסיונים אף דורשים חיסון לפני הכנסת הכלב.
במידה ואתם מעוניינים לחסן את כלבכם זכרו להגיע מספיק זמן מראש לוטרינר והתייעצו איתו על הגישה הנכונה עבור הכלב שלכם.