אלרגיות בחיות מחמד

אחת מאבחנות העור הנפוצות והמטרידות ביותר שאנו מאבחנים במרפאה הווטרינרית "ברנע" הינה אלרגיה. במאמר זה ננסה להביא לידיעת בעלי הכלבים והחתולים מהי האלרגיה בחיות המחמד, הדרכים לטיפול ובעיקר לתאם ציפיות עם הבעלים בנושא החלמה מבעיה שהיא כה נפוצה בקרב בעלי החיים.

הכלב מתגרד? מתלקק יותר מהרגיל? האם הופיעו לו פצעים על הגוף או שינוי צבע העור במקומות שונים? הופיעו אצל החתול גלדים באזור הצוואר או פצעים שטחיים ולא מוסברים ליד האוזניים? זה הזמן לבדוק מה הסיבה!!!

ישנן שתי סיבות עיקריות לגירודים (קיימים עוד מספר סיבות אך הן פחות נפוצות), פצעים ולקויות עור אצל כלבים וחתולים:

1. טפילים חיצוניים (הנפוצים הינם פרעושים וסקביאס)
2. אלרגיה

מהי אלרגיה?

רגישות יתר של בעל החיים למרכיב מסוים (אלרגן) שבדרך כלל הוא בלתי מזיק. האלרגן גורם למערכת החיסון להילחם כנגדו ולייצר תוצרים שבין היתר גורמים לגירוי וגירוד. האלרגיה בכלבים וחתולים בדרך כלל מתבטאת בגירודים, אדמומיות העור, קרחות באזורים נרחבים ודלקות אוזניים ובהמשך פצעים עוריים ודלקות עור הנגרמות על ידי בעל החיים המתגרד. האלרגנים בכלבים וחתולים דומים, אם כי מקום הופעת הלקות העורית וסדר שכיחותן עשוי להשתנות.

ישנן שלושה סוגי אלרגיה עיקריים:

1. אלרגיה לפרעושים
2. אטופי (לגורמים בסביבה)
3. אלרגיה למזון (לרוב למרכיב החלבוני במזון)

אופן הבדיקה

כאשר מגיעה חיה למרפאה הווטרינרית "ברנע" עם תלונה על גירודים ו/או סימני פצעים שנגרמים עקב גירודים, הרופא המטפל מנסה לשאוב כמה שיותר מידע מהבעלים על מנת להגיע לשורש הבעיה. שאלות כגון מתי החלה הבעיה, האם החיה סובלת מבעיות נוספות אשר עשויות לגרום לפגיעה בעור, האם המופע שנראה הינו עונתי או נמשך לאורך כל השנה ושאלות נוספות, הן חלק חשוב ובלתי נפרד מהבדיקה הרפואית.

לאחר קבלת המידע מתחיל הרופא בבדיקה מקיפה על מנת לבדוק את מצבה הבריאותי הכללי של החיה (עיניים, פה, אוזניים, רגליים, בטן, לב ריאות וכו)'. הרופא הווטרינר המטפל בודק את מיקום לקויות העור, צבען, וצורתן וכן הוא מחפש טפילים חיצוניים (כמו פרעושים).

במקרה הצורך נלקחים מגרד עור ומשטח עור (ציטולוגיה) לבדיקה מיקרוסקופית ובדיקות נוספות על מנת לאושש או לשלול גורמים לבעיית העור כמו דמודקס, פטריה, חיידקים, שמרים ועוד. רק לאחר בדיקות אלו הווטרינר אוסף את הנתונים שבידו על מנת להחליט על האבחנה ודרך הטיפול.

אלרגיה לפרעושים

בעת עקיצתם, פרעושים מפרישים רוק המכיל חומרים שעוזרים להם לשאוב דם. חומרים אלה עלולים להוות גורם אלרגני שמוביל לגירוי העור ובעקבות כך לגירודים וליקוקים אינטנסיביים בכל הגוף ובעיקר באזור הגב האחורי שם גם נמצא לרוב ריכוז הפרעושים הגבוה ביותר על פני העור.

"אבל דוקטור, לא ראיתי על הכלב אף לא פרעוש אחד!!!"

תזכרו שמספיקה עקיצת פרעוש אחד בשביל לגרום לגירודים קשים למשך 30 יום בכלב עם אלרגיה לפרעושים. בכלבים הסובלים מאלרגיה לפרעושים יש צורך בטיפול כנגד פרעושים פעם בחודש באופן סדיר ומדויק ואפילו פעם בשבועיים במידה והסביבה נגועה עד מאוד.

"אני מטפל בכלב/חתול כל הזמן נגד פרעושים ובכל זאת יש עליו פרעושים. מה עושים?"

קודם כל, צריך לוודא כי אכן הטיפול כנגד פרעושים נעשה בצורה הנכונה. מספר דרכים לטיפול בפרעושים:

1. כדור נגד פרעושים וקרציות - האמצעי היעיל ביותר כיום. 
2. קולר המשלב טיפול לפרעושים וקרציות (שאל את הווטרינר כי לא כל הקולרים מתאימים לכך, למרות מה שכתוב על האריזה או מה שנמכר בחנויות החיות).
3. אמפולות- יש סוגים שונים ומותאמי משקל.
4. ריסוס- יעילותו נמוכה מאוד כי אינו חודר טוב לעור והפצתו בכל גוף החיה אינה טובה. רלוונטי רק לחיות צעירות מאוד (מתחת לגיל חודשיים) או במשקלי גוף נמוכים מאוד (מתחת לקילו). משמש גם במקרים של חיות חולות שלא ניתן לתת להן חומרים אפקטיבים יותר. 
5. שמפו נגד פרעושים- הורג את הפרעושים שיש על הכלב באותו הרגע (וגם זה במקרה הטוב) אך לא מונע מחדשים לעלות על בעל החיים לאחר שטיפת השמפו. נחשב מאוד לא אפקטיבי. 

אלרגיה מסוג אטופי

אלרגיה לגורמים סביבתיים כמו אבקנים בזמן פריחה, קרדית האבק (כמו אלרגיה אצל בני אדם), דשא, חרקים מסוימים ואלרגנים נוספים. אלרגיה זו נפוצה בעיקר בעונות הפריחה (אביב) ולרוב מתפרצת בגילאי 6 חודשים ועד 6 שנים. על כן, גירודים ולקויות עוריות המופיעות באופן עונתי ובטווח גילאים זה, מחשידים לאלרגיה מסוג זה.

אטופי מתבטא בליקוקים/גירודים של אזורים שונים בגוף (בעיקר בטן, מפשעות וכפות רגליים).

קשה מאוד לאבחן לאילו אלרגנים בעל החיים רגיש. בדיקות דם הבודקות את הענין אינן בשימוש וטרינרי נפוץ, ואינן אמינות ב 100%. הן מומלצות רק במקרי אלרגיה קשים מאוד. ברוב המקרים ניתן להשתלט על הסימפטומים בעזרת טיפול תרופתי, שעבור חלק הכלבים הוא ארוך טווח. בכלבים עם אלרגיות חריפות שכן עוברים איבחון אלרגיה בבדיקות דם - ניתן לבצע טיפול שנקרא "היפוסנסיטיזציה" שהינו טיפול ארוך טווח ובמהלכו מזריקים את האלרגניים מתחת לעור ועם הזמן הגוף הופך פחות רגיש לאותם אלרגניים. 

אלרגיה למזון

האלרגן הוא מקור החלבון במרכיבי המזון (עוף, כבש, דגים, סויה ועוד).

"אבל הכלב אוכל את אותו אוכל כבר הרבה זמן?!"

טעות נפוצה היא לחשוב שאלרגיה למזון מתפתחת בפתאומיות כתוצאה משינוי מזון שקרה לאחרונה, בסמיכות להתחלת הגירודים אך לא כך הדבר. האלרגיה למזון מתפתחת במשך זמן רב (כתלות בגוף אותו בעל החיים) ועשויה להתפרץ גם שנים לאחר שהחיה אוכלת את אותו מזון. בנוסף, תוספות ביתיות יכולות אף הן להוות מקור לאלרגן.

אבחון אלרגיה למזון יכול להיעשות אך ורק על ידי "מבחן מזון" ובו נותנים אחד מבין המזונות ההיפואלרגניים הקיימים למשך תקופה של 3 חודשים. אם בתקופה זו יש הקלה משמעותית או אפילו היעלמות של סימנים קליניים המעידים על בעיה עורית, וכן כשמחזירים את החיה למזון "הרגיל" הבעיות העוריות חוזרות, אפשר להניח שבעל החיים סובל מאלרגיה למזון.

מבחן מזון - דגשים חשובים מאוד!!!

• יש לבצע את מבחן המזון רק לאחר שהלקויות העוריות טופלו (כגון אנטיביוטיקה לדלקות עור ואוזניים).
• יש לדאוג שבמהלך תקופת המבחן, בעל החיים לא עובר למקום חדש או מטייל במקומות חדשים על מנת לשלול חשיפה לגורם אלרגני שיכול להיות על רקע אלרגיה מסוג אטופי.
• יש לטפל בבעל החיים בצורה סדירה לפרעושים בכל אותה התקופה כדי לשלול אלרגיה לפרעושים.
• מזון היפו אלרגני הינו מזון רפואי מיוחד שניתן לרכוש במרפאות וטרינריות מאחר והרופא המאבחן יודע להתאים את המזון לבעיה הספציפית של החיה. מזון שרשום עליו שהוא מזון היפו אלרגני לרבות מזון על בסיס דגים או כבש אינו דווקא מזון היפו אלרגני רפואי ועל כן לא ניתן להשתמש בו על מנת לעשות מבחן מזון.

האם ניתן לרפא אלרגיה?

רבים מהלקוחות מתוסכלים מכך שתסמיני האלרגיה חוזרים כל אימת שהם מפסיקים את הטיפול ו/או כל פרק זמן. ובכן הבשורה היא כדלהלן: אלרגיה הינה מחלה שברוב המקרים אין לה מרפא למעט אם מוצאים בדיוק את הגרום או הגורמים (חיה לעיתים סובלת מכמה גורמים אלרגנים) ומונעים את המגע עמם. בדיוק כמו אצלנו בני האדם, למעשה זו תסמונת שבעל החיים ובעליו צריך להתמודד איתו לכל אורך חייו. מטרת הבדיקה של הווטרינר, האבחון והטיפול הסימפטומטי היא לשלוט באלרגיה ולשפר את איכות חייו של המטופל ובעליו.

הטיפול באלרגיה עוזר בהפחתת הגירוי והגירוד של בעל החיים וכולל שימוש באנטיביוטיקה, בשל דלקת העור המתפתחת בעקבות הגירוד האינטנסיבי, ובתרופות להפחתת תגובת הגירוד (תרופות כגון סטרואידים ואנטיהיסטמינים, או תרופות וטרינריות ייעודיות כגון אפוקוול וזריקות ציטופוינט, הפועלות במנגנון שאינו סטרואידלי). 

כל לקות עורית הכוללת אדמומיות, פציעת העור, קרחות ועוד לקויות עוריות עלולות להתפתח לדלקת עור חריפה, יצירת קשקשים וריח לא נעים מגוף הכלב שמוביל בעצמו לגירודים והחמרת הדלקת ולכן במידה ובעל החיים שלכם מתגרד יתר על המידה, מומלץ להביא אותו לבדיקה אצל וטרינר על מנת לטפל בדלקת באנטיביוטיקה, תרופות להרגעת הגירודים וכמובן, מציאת הגורם לגירוד ובידודו.

בכל שאלה בנושא אלרגיות בחיות המחמד נשמח לעזור: צרו קשר