הוא אכל את הנעליים! לעס את המשקפיים! איך מתמודדים עם זה?

לעיתים הכנסת חבר על ארבע בצל קורתינו כרוכה במפח נפש.חפצים אשר יקרים לליבנו ולכיסנו נהרסים, הגינה המטופחת הופכת לקן חפירות ובכלל אנו מוצאים את עצמנו בולשים אחרי כלבינו מתוך תקווה לתפוס ולעצור אותו ממעשיו.איך מתמודדים עם הסיוט?

 לרוב הגורים נטייה חזקה וטבעית לחקור וללעוס. נטייה זו יכולה בעיה גדולה אם הוא חופר בערוגת הוורדים או לועס את נעליך החדשות. רוב הבעלים מענישים את הכלב על מנת לפתור את הבעיה ולפרק את תסכולם, אולם מתן חיזוק חיובי לעידוד התנהגות רצויה עובד יותר טוב וגורם לכלבך להיות יותר מאושר. ככלל גור צעיר חייב להוציא הרבה אנרגיה. אנרגיה בלתי מנוצלת דוחפת לפעלתנות יתר וזריעת הרס.

מספר כללי ברזל:

ספק צעצועי לעיסה-
כאשר אתה בוחר צעצועי לעיסה התחל ממבחר גדול על מנת לקבוע איזה מהם הוא מעדיף. בדיוק כמו שילדים נהנים לשחק עם חפצים חדשים, אתה עשוי לגלות שהגור מעדיף לשחק עם החפצים שלך במקום עם הצעצועים שלו. יש להחליף את צעצועיו כל כמה ימים וזאת על מנת להגביר את סקרנותו. כאשר אתה רואה שהוא לועס ומשחק עם צעצועיו תגמל אותו על ידי ליטופים, תשבוחות או פרס מזון. חלק מהצעצועים מעוצבים באופן המאפשר הכנסת כופתיות מזון לפתחים ובכך מגבירים את התעניינותו.

אם תופסים את הכלב "על חם" בעת משחק בחפצי הבית - לנזוף, ולקחת את החפץ. לוודא שאין באפשרות הכלב להשיג את החפץ בפעם הבאה. במקביל, חשוב לתת לכלב חפץ בו מותר לו לשחק, ולשבח אותו כשעושה זאת. 

צעדי מניעה- 
גם עם מגוון צעצועים רחב ומעולה, חפצים ביתיים רבים יכולים להיות מרתקים יותר בעבורו. מומלץ לוודא כי אין לכלב גישה לחפצי הבית - להרים נעליים גבוה, לאפסן שלטים, משקפיים, מפתחות וארנקים, לסגור את פח הזבל בארון נעול. לעולם אל תספק חפצי ללעיסה אשר דומים לחפצים חיוניים בבית (אותם כמובן אינך מעוניין שילעסו). לדוגמא: כלבך לא יבדיל בין נעלים ישנות לנעליים חדשות. כאשר הוא יתבגר וינוע בחופשיות בבית, יש לצפות שינסה ללעוס כל דבר הדומה לנעליים.
ענישה אינה פתרון טוב זאת משום שהיא גורמת לכלבך לפחד ממך. 

חרדת נטישה-
התנהגות הרסנית היא לפעמים תגובה ישירה לחרדה ולא ניסיון של כלבך "להתנקם" בך. חרדה קיצונית והרסנות במהלך היעדרותך מהבית מחייבים התייעצות עם הווטרינר.

כלי חפירה-
מספר סיבות לתאוות החפירה: התקררות בקיץ, אינסטינקט הציד, הטמנת מזון, וכמובן בריחה. סיבה נוספת היא פשוט שעמום. כנגד סיבה זו ניתן לספק לו מספר צעצועי לעיסה ולנסות לגרותו לשחק איתם.

לסיכום:
גם אנו מונהגים על פי אינסטינקטים ולכן חשוב לחשוב לפני התגובה. גם אם אנו כועסים מאוד חשוב לקחת נשימה ולפעול בקור רוח. ידידנו לא מחבלים על מנת להרגיז אותנו. תגובה לא נכונה מצידנו עשויה להחריף את הבעיה ולפגוע בהנאה העצומה שיש בגידול כלב.